<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן פ"ג</h1>
<h2>דף כב.</h2>
תנן [כלאים פ"ח מ"ו] בכולם אדם מותר לחרוש ולמשוך עמהם, אבל כלאי בהמה או' רבי' יקיר דאסיר אפי' להנהיג כלאים בידו, והיה אוסר לקשור כלבים באוכף כשאדם רוכב על הסוס ולצוד עופות, והעושה אותו עובר, אע"ג דלא עביד שום מלאכה בעולם, אלא הנהגה בעלמא, והביא ראיה מההוא וחכמים פוטרין היושב בקרון בפ"ק דבב' מציע' [ח' ע"ב], וכן מוכח פ' במה בהמה [שבת נ"ד ע"א] בגמ', ובלבד שלא יכרוך חבלים, דמסיק עלה אילימא כלאים דאדם, ותנן אדם עם כולן מותר לחרוש ולמשוך, מכלל דמין אחר שאין בן אדם אסור אע"ג דהתם בשבת עסקינן, דאיכא הנהגה בלא מלאכה. וגם אסור לישא אותן עופות שנושאין על הידים כשרוכבין על הסוסים שקורי' קרגביצי, ומביא ראיה מהא דתנן [ב"ק נ"ד ע"ב], וכן חיה ועוף כיוצא בהן. מי' נר' דאינו ראיה, כיון דאינן קשורין באוכף, ולא קרינא יחדיו. והר' שמואל מוורדוס היה מקשה, כיון שהנהגה אסורה אפי' בלא מלאכה בכלאים, שור פסולי המוקדשין היאך היו מוליכין אותו לנהר, האמ' שילהי מכות [כ"ב ע"א], המנהיג בשור פסולי המוקדשין לוקה גוף אחד ועשאו הכת' שני גופין, וי"ל דהא מרבינן שהנהגה בכלל מלאכה היינו דומיא דמלאכה, מה מלאכה לאו צורך בהמה אף הנהגה לאו לצורך בהמה, אבל להשקותה שהוא לצורכה מותר. וקש' למורי א"כ גנב כלאים ומכר אמאי משלם תשלומי כפל, הא בעידנא דגנב עבר בלאו וקם ליה בדרבה מיניה, ונפטר מתשלומי כפל והתורה אמרה תשלומי ד' וה', ועוד צריך עיון גבי המנהיג בעיזא ושיבוטא [ב"ק נ"ה ע"א]. ושוב מצאתי כתוב ראיה לדברי רבי' אפרים מהא דאמר בירושלמי דכלאים [פ"ח ה"ב], ומה כלאי בגדים שמותרי' ללבוש זה על זה אסור בתערובתן, כלאי בהמה שאסור להנהיג זה עם זה, משמע דומיא דלבישת כלאים שמותר בלא חיבור, כך בכלאי בהמה אע"פ שאין קשורין אלא מנהיגן ביחד אסור, וכן משמע נמי בפ' במה בהמה, כמו שכת' ר' למעלה דהתם ליכא קשירה אלא כריכה בעלמא ואעפ"כ אסיר, ע"כ דברי הרב רבי' יקיר. אבל רבי' יואל הלוי מ"כ, או' דאין כלאי בהמה אסורין להנהיג אלא כשקשורין יחד ובשעת מלאכה, דתני' בסוף מסכ' כלאים [תוספתא פ"ה ה"ד], אין קושרין את הסוס לא לצידי הקרון ולא לאחורי הקרון ולא הלובדקים לגמלים ור' מאיר מתיר, אבל אם מסייעו בירידה ומעלה הכל מודים שאסור, ומדנקט קשירה ש"מ דוקא קשירה אבל בלאו הכי לא, כגון כריכה דשרי, ומדנקט אם מסייעין אותו בירידה ומעלה, ש"מ שעת מלאכה בעינן דוקא ואי לא שרי. ותו דאי לא תימא הכי, אמאי נקט קרא לא תחרוש דמשמע שעת מלאכה. והך דפ' במה בהמה, פר"ח כריכה דהתם הוי במקום קשירה. ודיקא נמי מדקאמר ובלבד שלא יכרוך, אבל בלא כריכה לא. ורבי' אבי העזרי ז"ל הביא ראיה לדברי אביו רבי' יואל, מהך דמייתי בירושלמ' דכלאים [פ"ח ה"ג], דאם היו מסייעין בעליה וירידה אסור, ומפ' ר' יוחנן וקאמ' מפני שזה נושא עצלותו של זה, ורב אמ' מפני שנושאין החבל בינתיים, ואיכ' בעי' התם, אם קשרן בשערן מהו, ומשמ' התם דפטור דאם לא יקשרם בחבל.
